ואין המוכר או הלוה נאמנים לומר שהקרקע לא היה שלהם ועיין תומים שדברי הרא"ש בפסקיו ובתשובה אשר ממנו מקורו דיבר הכל רק מלוקח אך הרמ"א דימה דין לוה אבל המהרש"ל בתשובה הנ"ל חולק על דמיון זה ודעתו דגבי ב"ח נאמן ובאמת מתחילה חשבתי להביא ראיה לדברי המהרש"ל מגמרא ב"ב ודחיתי אבל מ"מ העליתי דכ"ז אם כבר גבה הב"ח וכמש"ל אבל אם עדיין לא גבה מלבד שכתבתי לעיל דלא טענינן מ"מ אם הלוה מודה נאמן כמ"ש המהרש"ל ודברי הרמ"א מוסב אדיוק שלו דכבר גבה ונכון ובפרט כי בתשובת מהרי"ל משמע כמהרש"ל וכן לקמן סימן רמ"ה ס"י משמע כמהרש"ל ע"ש ובסמ"ע ומ"ש שם:
אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ו, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.