שאין העד מדקדק בזה הטור כתב ע"ז לפיכך אם א' אומר חיטים וא' אומר קטניות אין מצטרפים דבהכי לא טעו אינשי עכ"ל והש"ך כתב דהמחבר השמיט דלשיטתו אזיל מ"ש בב"ה כיון דהוי מילתא דלא רמיה יש לטעות ג"כ כמו חיטים ושעורים וכדברי הטור כתבו תוס' והרא"ש ורי"ו ודעת הש"ך להסכים ולהשיג על הב"י דל"ש מילתא דלא רמיה דכיון דמכחישים זא"ז אלא שצ"ל שא' מהן טועה ובין חיטים לקטניות אין טועה וא"כ הוי הכחשה גמורה ועדותן בטלה ע"ש ועיין תומים דנכון עם הש"ך ואין בו פקפוק דגבי קטניות וחיטין דהוי עדות מוכחשת עד שתמהני מהב"ח שנסתפק בו מה שמפורש בתוס' ורא"ש וטור ורי"ו ומי יכריע נגדם אך אני מוסיף ספק עצום אפילו גבי חיטין ושעורים אם יש ב' כתי עדים דקיי"ל דמצטרפים אם מכחישים הב' עדים המעידים על שנה א' וז"א שעורים וכו' אם לא הוי עדות מוכחשת דכל הטעם שכתבו התוס' ב"ב דכיון דאינם על תשלומין מעידים אינם מדקדקים ובזה הוא על תשלומין ובאמת בתוס' יוכל לדחוק דלא כתב כן להלכה אבל מהגה' אשרי קשיא דהעתיק כן להלכה ע"ש באריכות:
אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.