דמגו במקום עדים ל"א עיין תומים שכ' דהרשב"א לשיטתו אזיל דס"ל דאמרי' מגו להוציא וצריך לטעם זה אבל אנן דקיי"ל ל"א מגו להוציא אפשר א"צ להך טעם מגו במקום עדים מ"מ העליתי דאין לדוק מניה דמחבר דס"ל אמרי' מגו להוציא רק המחבר העתיק כן ללמוד מרה במקום דל"ש מגו להוציא ע"ש וגם העליתי דל"ת מלעיל סימן מ"ג ס"ט דשם ס"ל לרשב"א דנאמן לומר טעו במגו ע"ש דשם בלא"ה הוכרח לומר דטעו וכדומה עיין שם בתומים באריכות:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״מ, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.