אורים ותומים, אורים · סימן ק״מ, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שקרקע הידוע וכו' וכ"כ הרשב"א בתשובה דאפילו אם אין העדים יודעים בודאי שהיתה של ראובן אלא שראו לראובן או לאביו דר בו (וה"ה אם יש לו קול מבורר שהוא שלו הרא"ש בתשובה) מחזיקינן אותו בשלו ומוציאין אותו מיד השני עד שיהיה לו חזקת ג"ש או עידי קנין והביאו ד"מ ע"ש ולקמן סימן קמ"ו סמ"ע ועיין תומים שהבאתי שדברי הסמ"ע הנ"ל שהביא בשם תשובת הרא"ש שמוציא ע"י קול צ"ע לדינא כי כפי שהביא הב"י וד"מ מבואר מתשובת הרשב"א דאין מוציאין ע"י קול ואני כתבתי דתשובת הרא"ש שסמך על הקול היה בענין א' אבל פשוט לסמוך על הקול הרא"ש מודה דלא מוציאין ע"י קול וצ"ע ועיין כה"ג שהביא הרבה תשובו' בדינים אלו בחלוקים שונים ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.