אורים ותומים, אורים · סימן קל״ג, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

נאמן במגו דנאנסו הש"ך בס"ק ב' פקפק על המחבר אף כי כן כתב הטור והרא"ש בפ' ח"ה מ"מ כתב כפי מש"ל הסמ"ע סימן ע' בשם נ"י כיון שאומר אל תחזירני אלא בעדי' אנן סהדי דלא החזירו ומכח חזקה זו ל"ל מגו א"כ ה"ה א"נ במגו דנאנסו ונסתייע מדברי תוס' פרק הנ"ל והניח דברי המחבר בצ"ע וכ"כ הט"ז ואני בתומים העליתי דאין מקום לדברי השגת הש"ך כלל ודבריו תמוהין איך יאמר דא"ל אל תחזירני אלא בעדים יהיה יותר טוב משטר בעדים דבשטר אומרים מגו דנאנסו ובא"ל אל תחזירני וכו' ל"א מגו דבר זה רחוק משכל. וגם העליתי דהא דס"ל הנ"י הך חזקה דלא החזירו בלי עדים ולזאת א"נ היינו שם כיון דבלא"ה כבר כתב הרא"ש והטור דזה מגו גרוע לומר פרעתי בפו"פ כו' דהרוצה לשקר כו' א"כ בחזקה כל דהוא דחינן משא"כ מגו דנאנסו וגם בלא"ה דהך אנן סהדי דל"פ הוא רק גבי הלוה דכיון דרואה שלב מלוה חלוק עמו מהכ"ת יפרע לו בינו לבין עצמו ולהאמין לו אמנם גבי פקדון מ"מ המנוהו לו דיכול לטעון נאנסו (או באמת פרעתי בפני כו' ודאי מגו לא הוה אבל אם טען נאמן ומסתמא האמין) אף דיש בפוסקים דכותבים גם גבי פקדון היינו כפי מש"ל כיון דמגו בלא"ה גרוע משא"כ במגו טוב ודברי המחבר נכון ופשוט הוא ואין לזוז ממנו:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.