לקוח הוא במגו כתב הסמ"ע ע"ל סימן ס"ד וכתב הרמ"א סימן ע"ב סי"ח דאם טען בפני עדים לקחתיו ממנו אפילו זמן רב קודם שבא לב"ד שוב א"נ לומר לפני ב"ד לקחתיו במגו דהחזרתי כיון שטען לקחתי אינו עומד להחזירו סמ"ע והש"ך כתב עליו ולפמ"ש שם דנאמן אח"כ לומר לקוח צ"ל דכאן איירי שבשעה שאמר בפני עדים לקחתי לא היה נאמן כגון שעדים ראו אותו בידו קודם שאמר לפניהם לקחתי וע"ל בסימני' הנ"ל מ"ש באריכות ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קל״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.