אורים ותומים, אורים · סימן קל״ב, ה׳

יפרע מאיזה מהם שירצה דין זה למד הב"י מהרמב"ם פ' כ"ה הל' יו"ד הלכות מלוה ולוה וכבר הארכתי בזה לעיל סימן ע"ז ע"ש ועיין בתומים ס"ק ב' שהנחתי הש"ע בצ"ע דכאן העתיק דינו דהרמב"ם וכל ראי' הרמב"ם כמ"ש המ"מ וגי"ת דהוא מגמרא דב"ב אחי' שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של א' דאם באחי' יש לו לתבוע מאיזה מהן שירצה אף דנכסי ב"נ עריבי' ה"ה בשני ערבים וכו' זהו ראייתם ובאמת תוס' סוגיא הנ"ל תירץ דאיירי בעשהו אפותקי או שאין לזה בינונית אך הרמב"ם לא ס"ל תי' התוס' ולפ"ז קשה על המחבר דלעיל סי' ק"ז ס"ז פסק דאין ב"ח גובה מיורש א' כ"א באפותקי והיינו כתי' התוס' והרא"ש וא"כ ה"ה בערב ולא ה"ל להעתיק פה דינא דרמב"ם בראשונה דמשמע דכן ס"ל כדרכו וצ"ע. ועיין עוד כי העליתי תי' נכון לקו' כה"ג בהמ"מ שסותר דבריו לפ"י דהל' נחלאות וישבתי בזה קו' על הרמב"ן בחדושיו לב"ב בסוגיא הנ"ל וגם סתירת הנ"י מסוגי' הנ"ל לב"ק וגם פי' נוכח בתוס' ב"ק ועוד פלפול ופי' נכון בהרא"ש והסרתי כל תלונת אחרונים בס"ד והירצה לעיין יעיין בתומים אבל מ"מ דינא דש"ע צ"ע לדינא: