אורים ותומים, אורים · סימן קל״ב, ד׳

אינה חייבת לשלם והכלל דהבעל מחשב בנכסי אשתו כלוקח לענין זה ומשום הכי חוב שעליה שבע"פ אינו טורף ממנו שהוא משועבדים שלה ושבשטר טורף מהן וממילא נלמוד דאפילו ערבות והלואה שבשטר אינו גובה מהבעל אלא מהקרקע שהכניסה לו או כששיעבדה להמלוה מטלטלין אג"ק לדינא דגמרא וכלוקח וע"ל סימן ס' וקי"ג ומיהו נראה דגם לפי מה שתקנו דמשום תקנו' השוק לא יגבה המלו' מהלוקח מטלטלין המשועבדי' אג"ק היינו דוקא מלוקח אבל מיורש גובה ולבעל לא עשה כלוקח במקום דיש פסידא לאחרינא דאוזיף בשטר וכמש"ל סימן ק"ג אבל ממ"ש מור"ם ס"ס קי"ב בהג"ה משמע דגם לענין זה עשאוהו כלוקח כ"כ הסמ"ע והש"ך סק"ב הביא דברי הסמ"ע וכתב דנכון הוא והוסיף להביא ראיה מגמרא דב"ב וכתב עוד ומ"ש דממ"ש מור"ם לעיל ה"ל למכתב הטור ומחבר ורמ"א דגם בדבריהם מוכח אבל כבר חלקתי שם עליהם וגם אפילו לא שיעבד ליה מטלטלים אגב קרקע דפשיטא ליה להסמ"ע וב"ח דאינו גובה מהבעל ולדידי צ"ע דנראה דגובה כיון דמדינא הבעל יורש הוא אלא מטעם דאפסיד אנפשיה דאזיף בלי שטר משא"כ הכא דאזיף בשטר ע"ש ואני בתומים העליתי דהנכון עם הסמ"ע והב"ח דהש"ך לשיטתו אזיל דס"ל כן לעיל סימן קי"ב לענין דאיקנא אבל כפי שהעליתי לעיל בתומים דלא כדבריו מכ"ש הכא עוד השגתי בתומים על הש"ך דדעתו אם המטלטלים בעין דגוב' אפילו במע"פ דהוי כלותה ואני העליתי דאפילו בלותה א"ג במטלטלים ומכ"ש בערב ודברי הש"ך סתומים הם בזה ע"ש: