לפוטרו וכו' עיין ש"ך סק"ו דדעתו דזה קאי להיש חולקים ארמב"ן בדין שכת' המחבר אבל לדע' המחבר דא"י לכופו למלוה אף ללוה א"י לכופו ואני העליתי בתומים שאמת דדעת הרמב"ן דא"י לכוף לשניהם לא להמלוה ולא להלוה אבל הטור ס"ל כהרמב"ן דלהמלוה א"י לכופו כי לזה יש רמב"ן ראיה מגמ' אבל ללוה ס"ל לטור דלא כהרמב"ן רק ס"ל דיוכל לכוף דעבד לוה כו' וכן נר' מל' הטור ע"ש באריכות וכן נר' מדברי הפרישה וכן נר' מדברי הראב"ד בבעה"ת עיין באריכו' בתומי' ויפה סתם הרמ"א לדברי הכל ודלא כש"ך גם העליתי אף דיכול לכוף להלו' בזמנו להוציא מערבות היינו כשהלוה חי אבל במת אף דהוא באופן דלא שייך צררי וכדומה כגון שהודה כו' מ"מ א"י לכוף ליתומים קטנים כן מוכח מדברי הראב"ד בבעה"ת ואף דהראב"ד מפרש כך בברייתא ושארי מפורשים ומחברים לא מפרשים כן בגמרא מ"מ לדינא לא חולקים על הראב"ד ולכן תבנא כן לדינא ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קל״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
