אורים ותומים, אורים · סימן קל״א, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

כי יש חולקים הסמ"ע ס"ק ז' האריך בזה ודעתו דהך דינא דמהרי"ו דהביא הרמ"א דאם הערב שלח למלוה שלח לי השטר ובא וקיבל מעותיך ולא בא דנפטר הערב חולק אהך דינא דהרמב"ן שהביא המחבר ועיין תומים דליתא לזה דהלא המהרי"ו מחייב שבועה לערב שידע בבירור שהלוה היה רוצה לפרוע להמלוה עיין שם. גם העליתי דגוף הדין של מהרי"ו דהעתיק הרמ"א בלי חולק כאלו דברי הכל הוא וכן הסכים הסמ"ע ולדידי צריך עיון גדול כי תליה בב' דיעות מ"ש הש"ע לעיל סימן ק"כ וע"ד ועיין מה שכתבתי לעיל ובתומים פה אם לא דנימא כיון דיש בלוה ב' דיעות ובערב כבר כתב הרמב"ן שזהו קשה בדיני ממנותו וגם המחבר גופיה כתב דיש להתיישב בדבר ראה רמ"א להכריע כן אף דלדברי מהרי"ו צ"ע ועיין תומים באריכות:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.