אפילו קנו כתב הסמ"ע הטעם דקנין בלא בד"ח בערבות שהוא אסמכתא לא קניה כי אם מטעם דאגב דהימנותא שנתן ע"י מעות גמר ושעבד נפשיה וכמ"ש בר"ס קכ"ט והרי זה חוזר בו ואינו מבקש הימנותא משא"כ בערב דלאחר מתן מעות דבעי קנין מיד שקנו מידו נגמר הענין ומשום הכי מהני ביה הקנין ואפילו בלי בד"ח בצירוף המנותא שקבלו לערב וכמ"ש בסימן קכ"ט ונכון הוא. ובפרישה כתב דלהרשב"א דאפילו קנו מיד הלוה והמלוה אפ"ה יוכל המלוה לחזור בו ואפילו להרמב"ן והטור שחולקים ע"ז כדמשמע בסימן ל"ט סי"ט מ"מ אם הערב חוזר בו גם המלוה יוכל לחזור בו משום דאדעתא דהכי לא הקנה להלואתו כי אם בערב סמ"ע ופשוט ועיין מש"ל סימן קכ"ט וסי' צ"ט הנ"ל בזה:
אורים ותומים, אורים · סימן קל״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
