אני ערב לך בעד יום א' כו' מקורו הוא ברשב"א וכולם פירשו בו פי' והש"ך הביא בסק"ו בשם הב"ח דאם בשעת מתן מעות אמר כן הוי ערב דפי' הדברים אם תעבור יום א' ולא תנגש אותו לפרעון אז אהיה פטור מערבתו וכן כתב הט"ז ועיין תומים שדחיתי לפירושם והעליתי דפי' הנכון ברשב"א בשבול יום א' שאתה נמנע לנגושו הריני ערב ואם הוא בקנין משתעבד ואם אין קנין לא משתעבד וע"ש שוב כתב הש"ך הכותב בכת"י כל מי שילוה לפלוני הנני ערב קבלן עיין תשובת הרשד"ם דדמי לאומר כל הזן אינו מפסיד ואינו ערבות ע"ש ועיין תומים כי העליתי שסותר דעת עצמו בי"ד סימן רל"ה דשם דעתו כדעת הפרישה דחייב לשלם ע"ש ובתומים העליתי דבשני מקומות שלא כדברי הש"ך רק להיפך דאם אמר כל הזן אינו מפסיד הסכמתי לדעת הט"ז בי"ד סימן הנ"ל דפטור וכאן דאם כתב בכת"י כל המלוה הריני ערב חייב והבאתי ראיה לזה ממשנה וגם הרשד"ם גופיה מודה לזה ותמהני מהש"ך כי הדין ברור דחייב וע"ש בתומים:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.