אורים ותומים, אורים · סימן קט״ו, ל״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דאינו גובה מיתומים וכו' והש"ך כתב הואיל לדעת התוס' בלא"ה מיתומים גובה ב"ח שבח והחולקים ס"ל לחלק בין שבחא דממילא לשבח מחמת הוצאה א"כ הא שוים דעת רוב פוסקים לגבות שבח ממילא מן יתומים ויחיד הוא ממש הרא"ש לגבם כן יש להורות ונכון הוא לדינא:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.