וכן יתומים וכו' דאין להם על מי לחזור ולכך אין לו בשבח אפילו שבח היתר על הוצאה. אבל שבח ממילא טורף לדעת המחבר דשבח ממילא לא שייך לדאקני כלל וגם מן מתנה טריף. והש"ך דעתו דשבח היתר על הוצאה טורף אפילו מיתומים ואין דבריו נראים ואם השביח לוקח הקרקע בעוד שהיה המוכר חי ומת המוכר ואין ללוקח מקום לחזור מ"מ טורף דהואיל דשבח היה בזמן שהיה יכול לחזור וה"ל תיכף כקנאה המוכר ולקחה זה ממנו והוא דיש לו דאקני גובה. ועיין תומים כי הרב הש"ך יצא לדון בדבר חדש לומר דאקני לא מועיל בכתובת אשה כלל לשום דבר ואני כתבתי דלא נראים דבריו ואין לנו לחדש דין אשר אין לו מקור בפוסקים קדמונים:
אורים ותומים, אורים · סימן קט״ו, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.