אפילו אחרי מות אביהם וכו' והש"ך השיג ודעתו לאחר מיתה אף דהוא רשאי בפ"ע ויוצא ידי שמים אם תפס כיון דברור לו דאין נפרע מ"מ אם בא לב"ד ואמר שתפס אע"פ שיש לו מגו מ"מ מוציאין ב"ד מידו ומניחין ביד שליש. ועיין תומים דכתבתי דליתא ואף ב"ד פוסקים שיהיו בידו וכתבתי דברי רי"ו שהעתיק הסמ"ע ס"ק ה' לחלק דאם תפס מעות הוא דאין מוציאין ואפילו שבועה א"צ אם יש לו מגו אבל אם תפס מטלטלין והם בעין ולא טען שהם ממושכנים בידו מהאב מוציאין מידו ומניחים ביד שליש אפילו דאית ליה מגו כתבתי דליתא להלכה ולא קי"ל כוותיה בזה רק לעולם כל שיש לו מגו אין מוציאין מידו ויכול להחזיק בו עיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״י, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.