אם הלוה כו' דכשהלוה מרוצה לזכות לא שייך תופס לב"ח כו' וכ' הסמ"ע בס"ק ב' ראובן ששלח שליח ליקח מגוי יין בשביל חובו והלך שליח ומשך היין והוליכו בעגלה לעיר ונתנו לשמעון שהיה הגוי ג"כ חייב לו זכה שמעון ביין ואין לראובן טענה. והן דברי רי"ו נתיב כ"ב ועיין תומים דהמחבר שהשמיטהו יפה עשה דלא קיי"ל לדינא וזכה ראובן בו תיכף ומוציאן מיד שמעון בלי פקפוק ע"ש מילתא בטעמא:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ה, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.