אורים ותומים, אורים · סימן ק״ה, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם הלוה חייב דעת הסמ"ע דאם חייב לתופס מאה והוא תופס בשביל אחר מאתים לאותו מנה השנית לא מהני תפיסתו דהא לא מצי לתפוס יותר מכדי חובו ומכ"ש אם באמת תפס לחובו ומבקש לתפוס הנשאר בשביל חבירו והש"ך השיג והסכים הואיל יש לו יד במקצת יש לו יד בכולו ואני בתומים הבאתי ראיה ברורה לדברי הסמ"ע ומני' אין לזוז וכ"כ המ"ב וכה"ג.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.