ומלוה ע"פ וכו' וכ"ש דמלו' ע"פ מוקד' קוד' למלו' בע"פ מאוחר ועיין תומים דרבים מפוסקים החולקים וס"ל דמלוה בשטר אפילו מאוחר קודם למלוה ע"פ מוקדם וכ"כ הש"ך ובאמת הוא ספיקא דדינא אבל מלוה ע"פ מוקדם ומלוה ע"פ מאוחר לדינא מלוה ע"פ מוקדם קודם בגבי' והלכה ומורים כן וטעמו של הש"ע כיון דקי"ל שעבודא דאורייתא אם כן מי הוא שהלוה ראשון חל שעבודא מקדם לגבי ב"ח ולגבי לקוחת הוא דהפקיעו חז"ל שעבודא דמלוה ע"פ ולא לגבי בני חורין ודעת החולקים דהואיל דהפקיעו לגמרי הפקיעו וזהו לא מסתבר רק לגבי מלוה בשטר שפיר י"ל דהפקיעו או דה"ל כמכר או משום נעילת דלת בפני לוין דלא ירצה להלות בשטר אולי קודמת מלוה ע"פ ולית ליה קלא ונכון הוא. ודע דכל אלה על נכסים שהיה לו אז אבל נכסים שקנה אחר הלואות כולם ולא כתב דאקני או מטלטלין ולית להו מא"ק ודאי דאין קדימה וחולקים:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ד, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.