הרי זה גובה שניהם דאמרינן דלוה ביום א' שני הלואות ולא מבעיא אם על כל שטר חתומים עדים אחרים פשיטא דכשר דלא נחשדו עדים לשקר אלא אפילו חתמו אותן עדים שבשטר זה השטר אחר לא אמרינן דלמא טעו או שכחו שכבר כתבו שטר וכתבו עוד שטר קמ"ל דחזקה שעשו כהוגן ש"ך וע"ש והא דלא כתבו הבל בשטר אחד כוונתו או לענין דין חלוקה כמ"ש מקדם וכן לענין פרעון שלא יהיה פוגם שטרו אם יפרע קצת וכדומה טעמים:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ד, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.