אין שומעין לו וכתב הב"ח ה"מ דאין רוצה לשלם לישראל כלום אבל אם רוצה לשלם קרקעות לישראל ולגוי' מעות כי הגוי' אינם רוצים ליקח קרקעות שומעין לו כי במקום פסידא יוכל לסלקו בקרקע אף דאית ליה זוזי ואין לך מקום פסידא יותר מזה עכ"ל ונכון הוא והכל לפי ראות עיני ב"ד שלא יהיה ערמה בדבר וכתב מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' כ' ה"מ שכבר הגיע זמן פרעון של ישראל אבל אם עדיין לא הגיע זמנו וזמן הגוים הגיע והוא פורע להם אע"ג שעי"כ כשיבא ישראל אח"כ לתבוע בזמנו לא ימצא כלום מ"מ אין לעכב הפרעון אם אין כאן ערמה בדבר. ומ"מ אם אפשר להציל ולשייר דבר לישראל כגון לתלות נכסיו באשתו וכדומה יש לדיין להטיל בח"ח על הלוה לעשותו למען הציל ממון ישראל ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״א, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
