ודלא כי"א וכו' דהך דנפרעין מן מעות ולא מקרקע במקום דיש לו מעות הוא תקנת חכמים הואיל ויהיב לי' זוזי והך שבועת אין לי הוא ג"כ תקנתא דחז"ל ותקנתא לתקנתא לא עבדינן והרב הש"ך חולק על זה ודעתו דמשביעין כמ"ש הרא"ש בתשובה ועיין תומים דבררתי דהעיקר כרמ"א ואפילו נודע לנו שהיה לו מתחיל' מעות ועכשיו טוען שאין לו כי ספו תמו אין לנו להשביעו רק להחרימו. מ"מ נראה אם טען ודאי וברי לי דיש לך מעות א"כ ברור דהבדל בין גביית מעות לגביית קרקע שוה ש"פ והרי כאן תביעה בש"פ וחייב לישבע היסת לכ"ע ובלא"ה רבו המחברים דס"ל תמיד ישבע:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״א, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.