אורים ותומים, אורים · סימן א׳, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ופגם ובושת כו' פגם ל"ש באדם שחבל בחבירו רק באונס ומפתה וכן כופר ל"ש רק בשור שהמית אדם רק המחבר לקצר הענין כי בכולן אין דנין כללן כאחד אף דלא שייכי בהדדי סמ"ע ומ"ש המחבר פגם אין דנין ורפוי ושבת דנין עמ"ש בתומים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.