וכיון שיתן וכו' פי' דא"צ ליתן כפי נזקו רק כפי דעת ב"ד ולפי שיקול דעתם בתשלומי קרוב לנזק כך צריך ליתן ולכך נאמר ברמב"ם ועפי' סמ"ע הוגה כן בש"ע בין נתפייס ב"ד או לא נתפייס דא"צ ליתן לו כפי נזקו דאלו צריך ליתן מה"ת יהיה תלוי בפיוסו סמ"ע ועיין בטור ורא"ש דנראה דעת ר"ש גאון וכ"כ הרא"ש דהוא רק מכח תקנה של גאונים ולא מדינא דש"ס כלל לכן נראה דאם מת המזיק דאין לנדות בנו דלא קנסו בנו אחריו וכל התקנה היה שלא יתרבו בעלי זרוע ומזיקין בעולם ודי שנקנוס אותו אבל בנו שלא היה ידו במעל אין לקנוס והבו דלא לוסף על תקנה נ"ל:
אורים ותומים, אורים · סימן א׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.