אורים ותומים, תומים · סימן צ׳, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואם הוחזק וכו' לגנב וכו' דעת הסמ"ע דמה בכך דהוחזק בגנב מ"מ איך יהיה נאמן בדברים העשויום להשאיל במגו דשאול הא ה"ל מגו להוציא ולכך ס"ל דאפילו בדברים העשויום להשאיל אין נאמן גנובים רק בדאיכא כל הנך ריעותא והש"ך השיג דהטור כ' דינו כמו בטוען שאולים ולדברי הסמ"ע הא יש הבדל גדול דבעשויום להשאיל וטען שאולים לא צריך להני ריעותא כלל ואלו בטען גנובים צריך מ"מ הנך ריעותא ולכן פי' הוא הש"ך דלכך לא הוי מגו להוציא הואיל וראהו נכנס ריקם ויצא מלא ע"ש שהאריך ועם כל זה קושיא שלו אין מיושב דאיך מדמה גניבה לשאלה הא אם מכיר חפצו בי"א ואמר שאולים נאמן וגנובים אינו נאמן אפילו הוחזק לגנב דה"ל מגו להוציא ולכן יותר ברור כמש"ל בס"ק ז' דהואיל ועשוי להשאיל ברשות בעלים עומד ולא קרוי מגו להוציא כלל ואפילו התוס' מודים בו רק באומר שאחרים גנבו דה"ל תקנת שוק וכ"כ דלא נתן דמי אין לו זכיה בו זהו ה"ל מגו להוציא וגם בזה לא שוה להם דעת הרא"ש דהשמיט הך תי' וכמש"ל וא"כ לא הוי מגו להוציא כלל ושוה בכל אופן לדין אומר שאולים ואם כי ברי"ף לא נזכר רק בכל הני ריעותא הרי"ף לא מיירי שם אלא בדברים שאין עשויום להשאיל דכללא הוא בדברים העשויום אין צריך ריעותא ופשוט:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.