אורים ותומים, תומים · סימן פ״ב, ד׳

ואפילו יש בו נאמנות מפורש עיין ש"ך דכתב דליכא בזה ספק דשוה זה ללקוח בכל אופן ואני מסופק אם ב"ח מוקדם גבה מן מטלטלין ולא מן קרקעות אם לא יועיל נאמנות מפורש דהא נאמנות הוי כאומר עכשיו לא פרעתי ובמטלטלין למה לא יהיה נאמן הא בידו לתת לו הכל במתנה ואי דיש לב"ח שעבוד מטלטלין א"ק הא הוי עכשיו תקנת שוק וא"כ באומר את מהימן לי למה לא יהיה נאמן הא הוי כעומד עכשיו ואמר לא פרעתי ובשלמא בקרקעות דאם נתנם ב"ח מאוחר חוזר וגובה א"כ א"י להפקיע כח מאוחר אבל במטלטלין שאם נתנם אין למאוחר כלום אף נאמנות יכול ליתן וצ"ע כי מדברי תוס' פרק מי שהיה נשוי דכתבו בדף צ' ד"ה ש"מ וכו' דהא דאמרינן לקמן בדף צ"ד פלוגתא דת"ק ובן ננס אי אחרונה צריכה לישבע אי ב"ח מאוחר שקדם וגבה אי גבה איירי במטלטלין דבקרקע לכ"ע לא גבה ושם בדצ"ד בד"ה שנמצאת הקשו לת"ק למה לא תשבע כדין הבא לפרוע מנכסי יתומים ותי' דאיירי שפטרה משבועה וצ"ל דאף דפטרה מכל מקום לגבי ב"ח מאוחר חייבת לישבע ולא מועיל הנאמנות ופיטור וקשה הא הוי מטלטלין ושם איירי דלא כתב מא"ק דאל"כ חזר הדבר להיות שוה לקרקע וש"מ דמ"מ אין מועיל נאמנות וצריך לחלק בין אם אומר בשעת גבי' שלא נפרע דודאי ה"ל מגו כהנ"ל אבל אם נותן נאמנות על מכאן ולהבא אפשר דלא שייך מגו כזו: