ובלבד שיש עדים כו' אם התנה שיהיה נאמן לומר שפרעו תוך זמנו ודאי מהני ולית ביה ספק אך במרדכי ריש ב"ב כתב בסופר שכתב לו קונטרסים אפילו בתוך זמנו נאמן לומר דפרעו במגו דהיה לי תנאי עמך שאף בתוך הזמן אהיה נאמן והוא איבעיא דלא אפשטא בגמ' וצ"ל לדבריו א"כ הך אין אדם פורע תוך זמנו נפל בבירא אך י"ל דמיירי דהלוהו בעדים וקבע לו זמן ולא התנה שוב א"נ לומר דהתנה אבל במרדכי מיירי שלא שכרו בעדים רק ידוע המלאכה שעשה אצלו וע"ז שפיר י"ל מגו וכ"כ הכה"ג נמי בסי' צ"ז בהגהת ב"י או' כ"ז ע"ש ונראה דהתו' לא ס"ל כן דאף דמה שכתבו התו' בד"ה ובא דמילתא דר"י ור"ל לא איירי במלוה בעדים רק מודה בעדים אין כ"כ סתירה די"ל ג"כ כשהודה ה"ל להזכיר תנאי זו ומדלא הזכירו תו לא מהימן או אפשר לומר דלגבי מלוה מודה המרדכי דלא נאמן התנתי עמך דמהכ"ת יעשה כן המלוה ומה הנאה יש לו בהלואת מעותיו שקיבל זה התנאי להאמין ללוה ועבד לוה לאיש מלוה ולכך הוא מילתא דל"ש ולא מהימן משא"כ בשכיר דמקבל שכרו מבעה"ב ואליו נושא נפשו עד שקרוי עבד ויכול לחזור בו דלי בני ישראל עבדים א"כ שפיר י"ל דבעה"ב אדעתא דהכי השכירו שיהא נאמן אף בתוך זמן ולא אמרו רק בשכיר וכיוצא בו: אמנם מדברי תו' שם ד"ה ואמר דהקשו הא דפריך הגמ' על מארבע אמות ולמעלה בחזקת שלא נתן אילימא לאחר זמנו אמאי לא אלא דא"ל פרעתיך בתוך זמנו אלמא לא אמרינן מגו וכתבו התו' דהמ"ל שתובעו בתוך או ביומא דמשל' זמנא וקשה מה בכך הא שם לא הלוהו בעדים רק אנן סהדי שבנה הכותל כמ"ש התו' שם להדיא בד"ה אילימא וכו' ואם כן יש לו מגו דהתנתי עמך כשהתחלת לבנו' שאהיה נאמן תוך זמנו וע"ת זה נתרצתי לסייעך בהגבהת הכותל ועדיין מוכח דלא אמרינן מגו וכאן גם כן דמי לשכיר די"ל זולת זה לא היה מתרצה לסייע הגבהת הכותל יותר מד"א ש"מ דלא סבירא ליה כן וכ"נ מסתימת כל מחברים:
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
