אורים ותומים, תומים · סימן ע״ז, ז׳

מעידים זה על זה כתב מהרש"ל בב"ק שלשה שהיו מלוים לאחד ורואים שרוצה לכפור ועשו תחבולה והיה אחד תובע ושנים עדים והוציאו הממון ועכשיו מודים שכל שלשה היו המלוים חייבים להחזיר הממון ואע"ג דאי' להו מגו ה"ל מ"מ מגו במקום עדים וגם איתרע חזקתם שעשו פיסול עכ"ל והש"ך בס"ק ט"ו כ' ואין דבריו נ"ל: והאמת אתו דדברי מהרש"ל תמוהין דמה מגו במקום עדים יש כאן וכי יודעים אנו שמשקרים אנו אומרי' שהם נוגעים ולית להו תורת עדות אבל אם יש להו מגו מי יגרע כח מגו שלהם ואפי' מגו דבי תרי לא שייך כאן דאין א' צריך לאמירת חבירו ומגו דשתק וגם בדבר הנאת ממון להם אמרינן מגו דבי תרי ואי דאיתרע חזקתם דעשו שלא כהוגן דיש בו מדבר שקר תרחק אין זה יותר פיסול מחטיפה דנסכא דר"א דהעלו הפוסקים אי א"ל מגו דהיה מחזירו נאמן וכן חובל כלי אוכל נפש ובגד אלמנה ועובר חרם קדמונים מ"מ לא הפסיד מגו שלו ומכ"ש בזה: