שיכול לומר משטה אני בך הקשה הש"ך בסעיף קטן ס' הא טענת השטאה אי הוא לא טען ליה אנן לא טענינן וחילק בין אם תובעו בברי שחייב לו מה שאין כן כשתובעו על פי הודאתו ע"ש ואין צריך לחילוק זה דודאי אלו מודה דהודה לו לא טענינן ליה משטה וכו' אבל זה שכופר ואמר מעולם לא אמרתי דבר אין להטיל עליו שבועה דאין כאן כפירת ממון בבירור דאף דיודה דהודה לו יכול אח"כ לטעון משטה הייתי בך וא"כ לית כאן כפירת ממון ומה שבועה שייך כאן ואולי גם הש"ך כיון לזה אף שדבריו סתומים אבל לקמן סי' פ"א לא משמע בש"ך כן ועיין מ"ש שם:
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ה, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.