מיהו אם משכן לו שדהו כתב הט"ז בדבר שאין למלוה פירות כגון משכון מטלטלין יכול לומר כיון דמשכונך שוה בכדי חובך החזיר לי החצי וכיון שאין תועלת למלוה כגון זה כופין על מדת סדום עכ"ל ואמת שאיני כדאי לחלוק עליו בלי ראיה מוכרעת אבל מ"מ לא מסתבר לי דיהיה זה מדת סדום דיכול לומר יותר שהמשכון בידי יותר בטוח אתה לי בכדי מעותי ויותר מוכרח לפדות משכון אם הוא שוה יותר ואם בשטר שהוא יותר ממה שהלוהו אמרי' ניחא ליה כדי שיכוף לפורעו ואמרו בירושלמי אימת שטר מרובה בגדול מקטן ומכ"ש במשכון שעי"כ יכופו לפרוע ולכן לא ידעתי מה מדת סדום יש בזה.
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ד, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.