כיצד דברים שאינם עשוים וכו' כתב הש"ך ס"ק פ"א בשם רמב"ם דאכילו עדים מעידים שהשאיל כלי זה לאחר אבל אינם יודעים אם השאילו לזה אין זה הכלי בחזקת כלי עשוי להשאיל ולהשכיר וכתב הש"ך דדין זה אמת בלי חולק כלל. ולדידי מספקא טובא אם עדים מעידים שהשאיל כלי זה לאחר פעם פעמיי' כי וודאי חד זימנא לית ראי'. דהרמב"ם אזיל לשיטתו דסבירא ליה דפי' כלי עשוי להשאיל ולהשכיר היינו תחילת עשייתן הם להשאיל ולהשכיר כמ"ש בסעיף י"ט נשאלים לפרקים לא קורי' אותו דברים עשוי' להשאיל אם כן מה בכך דמעידי' דהשאילו לפרקים לאחרי' דלהרמב"ם אין זה בגדר עשוי' להשאיל הואיל ותחילת עשייתו אינו לכך אבל לדעת רוב פוסקי' החולקים על רמב"ם וסבירא ליה דלא תלי' בתחילת עשייתן לכך רק בקפידת האיש אם רגיל להשאיל או גברא קפדנא הוא ואם כן בעדים מעידין שהשאיל כלי זה לאחר הא קמן דלאו גברא קפדנא הוא וא"כ זה שהכלי בידו רגיל אצל בעל החפץ כמ"ש בסעיף י"ט אמרינן מסתמא גם כן לו השאילו דהא חזינן דהשאילו לאחרים וזה ברור ודברי הש"ך צ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ב, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.