אורים ותומים, תומים · סימן ע״ב, י״ח

כאלו הלוהו כו' כתב הסמ"ע והש"ך בשם תשו' הר"ן וזהו תמציתו ראובן השאיל לשמעון ספר ושמעון נתן לו ספר למשכון ודאי אם ראובן צריך לספר של שמעון כמו שצריך שמעון לספרו פשיטא דלא הוי שואל כדאמרינן השאילני ואני אשאל לך אלא אפילו לא היה ראובן צריך כלל לספרו של שמעון ולקחו רק למשכון מ"מ לא נעשה שמעון שואל שיתחייב באונסין כי אין כל הנאה שלו דהא ראובן קעביד מצוה בהשאלת ספר וא"כ פטור מריפתא לענים ואף הוא נהנה ואין כל הנאה לשמעון ולא הוי רק כשוכר זהו תמצית דברי ר"ן בתשובה סי' י"ט. וכתב הש"ך א"כ לדידן אי תפס ראובן י"ל דלא קי"ל כר"י וחייב שמעון באונסין דה"ל שואל וזה נכון אלא שיש לתמוה דגם בכל שואל חפץ לחבירו והוא נותן עליו משכון א"כ המשאיל חייב בשיטוח וניעור המשכון פטור מפרוטה דר"י ואין כאן כל הנאה שלו. וא"כ קשה קושי' הר"ן באותו תשובה עצמה למה קתני השאילני ואני אשאל לך הוי רק ש"ש לתני רבותא טפי השאילני ואני אתן לך משכון ל"ה רק כש"ש. וצ"ל דס"ל להר"ן כריטב"א שכתבתי בס"ק הקודם כל שתחילתו אין מצוה אף דאח"כ מצוה בשיטוח וניעור מ"מ לא הוי ש"ש ולכך בשאלה דעלמא אין בתחילתו מצוה. אך אין זה מספיק דבשלמא דלא יתחייב בגניבה כש"ש שפיר כתב הריטב"א דס"ל כהתנה שלא יהיה בשביל פרוטה דר"י ש"ש אבל סוף כל סוף נהנה בפרוטה דר"י וא"כ אין כל הנאה של השואל ודוחק לומר דאף ע"ז אמרינן דהוי כהתנה דמ"מ יתחייב כשואל דזהו דוחק בתכלית דתנאי זה צריך להיות מצד שואל. ולכן היותר נראה דס"ל להר"ן כרשב"א דעיקר פרוטה דר"י הוא בשעת הלואה דאז פטור מליתן ריפתא לעני' וכמש"ל סק"ו באריכות וא"כ בשואל חפץ שאינו ס"ת וספרים אין אז בעת הלואה מצוה כלל ואז לא פטור מריפתא לעני' ותו לא שייך פרוטה דר"י וצ"ע ועכ"פ לדעת רשב"א דבהך פרוטה בשעת הלואה דמפטר מעני' הוי ש"ש כל משך הלואה א"כ לסברת הר"ן המשאיל ספר לחבירו אין השואל חייב באונסין דהא בשעת שאלה אלו אזדמן עני' הוי פטור א"כ אין כל הנאה שלו ואפילו לא לקחו משכון תמורתו רק בשאלה תיכף מטו הנאה למשאיל ולא כן משמע לקמן סי' שמ"ב דמשמע להדיא השואל ספר חייב באונסין אם לא דנתקלקל מחמת מלאכה ומזה ראיה למש"ל סק"ו דהעיקר דלא כרשב"א ועיקר פרוטה דר"י לא בשעת הלואה רק אח"כ בשעת שטוח וניעור וצ"ע: וברור דעובדא דר"נ היה דתחילה השאילו ספר ואח"כ נתן לו שמעון משכון דאי הדברים כהווייתן כמ"ש הר"ן דזה השאילו וזה נתן לו משכון בפ"א הא ה"ל שאילה בבעלים ואפילו מדין ש"ת פטור וא"צ כל פלפולו של הר"ן ועכצ"ל דלא קיבלו שמירה כאחד.