שאנו טוענים שאביהן פרע קשה דלקמן סימן ק"ד ס"ד הביא הרב מחבר דיע' זו בראשונה דלא טענינן ליתמי נאנסו רק החזרתי במגו דנאנסו אבל נאנסו לא דלא טענינן להו מילתא דלא שכיח ואיך נטעון להו דפרע גו זמנ' דהוא לא שכיח ולא טענין ליתמי מילתא דלא שכיח וכ"כ הג"ת וכה"ג דזה תלי' בזה ודוחק דשם אף דאבוהן הוה טען כן הוה צריך לישבע שבועה דאורייתא וכ"כ דלא הוה נשבע היה מחויב לשלם כדין משאיל"מ ולכך לא טענין ליתמי להפקיע כח המפקיד דחזינן דהקפידה התורה כ"כ דלא נשבע דישלם משא"כ כאן אלו אבוהן טען פרעתי לית כאן חיוב מהתורה כלל רק היסת גרידא ופקע תשלומין ולכך אף ליתמי טענין אפילו במילתא דל"ש אך זהו דוחק כי בתו' ריש גיטין משמע דלא ס"ל חילוק זה דמדמין אי נטעון ליתמי מזויף להא ע"ש ועיין לקמן בסי' ק"ח מ"ש בזה:
אורים ותומים, תומים · סימן ע״א, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.