אורים ותומים, תומים · סימן ע״א, י״ד

אבל שלא בפניו לא וכו' והש"ך תמה למה סתם דהרא"ש בתשובה סי' ע"ג דין ג' חולק וכמ"ש הטור להדיא בסי' ק"ו. ואני מוסיף קושי' כי נרא' כי אזלו לשיטתן כי הראב"ד דדייק דאין נאמנות מועיל לגבי ע"א מהא דאמרינן נדר ושבועה אין לי עליך מאיזה שבועה ואמרו מפוגמת ולא אמרו משבועת ע"א אלא הנאמנות אין מועיל לגבי ע"א וא"כ קושי' זו קשה ג"כ דנימא דלכך התנה דלפעמים הבעל במד"ה והיא רוצה לגבות כתובה והתנה עמו שלא תהיה צריך שבועה וזה יותר שכיח מפוגמת ועכצ"ל דלזו לא מהני נאמנות סתם ולכך הבעה"ת והרמב"ן דס"ל לענין ע"א כראב"ד אף בזו ס"ל דל"מ נאמנו' סת' אבל הרא"ש אזיל לשיטתו דס"ל דמועיל נגד ע"א וכתב דכיון שפטר' מכל שבועו' שב"ד מחייבין אותה פטרה (ולקוח' שאני דמה בכך דפטר' מ"מ אין בידו להפקיע כח אחרים) והא דמדכר פוגמ' רישא דמשנ' נקט וה"ה כולהו ולכך ס"ל דאף על הנפרע שלא בפניו מהני נאמנות וזה ברור. וא"כ כיון כבר בררתי בריש סי' דדעת המחבר בא"ע סי' צ"ח כהרא"ש לא היה לו לסתום פה כבעה"ת דנמשך אחרי דעת הראב"ד וסייעתו ועיין מש"ל וצ"ע: