היתה לו שדה ממושכנ' וכו' הוא משנה שלימה בשביעי' פ"ט והטור השמיטו ועי' גי"ת שדחק בטעמו ול"נ דס"ל לטור דאי מיירי דהלוה השכי' הקרקע לאחר פשיט' מה קמ"ל הא גוף הקרקע שלו ויכול למוכרו וכדומה רק עיקר הפי' דהיה לו למלוה שדה ממושכנת הוי כיש למלוה קרקע ויכול לזכות ללוה ולא תימ' איך יכול לזכות דבר שאין שלו קמ"ל דמ"מ הואיל וממושכן בידו יכול לזכותו. וזהו דסתם משנה דלא כר"נ כדמצינו כמה משניות דלא כר"נ ואמרי' בכתוב' לא אשכחן תנא דס"ל כר"מ וכר"נ ועיין קדושין גבי הענקה ע"ש אבל לפי דקי"ל כר"נ מוציאין מזה לזה וכו' א"כ קי"ל אפילו למלוה אין נכסים רק לחייב לו יש נכסי' יכול לכתוב פרוזבול א"כ מכ"ש במשכנת' בידו דיוכל לכתי' ולכך הטור דכתב הך דינא אם להחייב למלוה יש נכסי' דכותבין פרוזבול השמיט הך דינא דשדה ממושכן וזה פשוט ונכון:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ז, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
