אורים ותומים, תומים · סימן ס״ז, כ׳

פרוזבל הרמב"ם דעתו דאינו מועיל אלא לשמיטה דרבנן אבל לא לשמיטה דאוריי' והראב"ד השיג וכן נראה מפירש"י דאם אמורי' תי' של רבא אפי' בשמיטה תורה מהני פרוזבול דהפקר ב"ד הפקר ולפי מש"ל בתי' קו' הריטב"א דה"ל להתנות ע"מ שלא תשמיטנו שביעית דא"כ יהיה דבר שכיח ולא יועיל תנאי שבממון ע"ש א"כ זהו אם הוא מדרבנן דעשו חיזוק יותר משל תורה אבל בשמיטה של תורה בדאורייתא אמרי' כל תנאי שבממון תנאו קיים וא"כ ל"ל פרוזבול הא יכול להתנות כקוש' הריטב"א. ובאמת לפי שהשיג התו' על רש"י בריש מכות דמשני במוסר שטרו לב"ד דאין פי' פרוזבול מוכח כרמב"ם דקשה באמת למה לא משני דעשה המלוה פרוזבול בכלל והך דמסר שטרו כבר כתבתי לעיל דצ"ל דוחקי' רבים ובירושלמי משני באמת דעשה פרוזבול א"ו דמשנה נשני' דין עדים זוממין אפי' בזמן דהיה שמטה ד"ת ואין פרוזבול מועיל ולכך קאמר אופן דמועיל אפי' בשמיטה של תורה. ובאמת לא הבנתי דבריו של הראב"ד דאף דאמת אתו דיש כח ביד הלל בפרוזבול מכח הפקר ב"ד לתקנו אפילו בשמיטה של תורה אבל להיות כי באמת שמטה דרבנן היה כל זמן בית שני ומה יבקש הלל בזה לתקן פרוזבול על ימי משיח שיחזור יובל ושמיטה על בורי' לדין תורה וכיון דקי"ל שמטה דרבנן ולא כתבו הרמב"ם רק הלכת' למשיח כדרכו בספרו אם נזכה למנין יובל וקיבוץ נדחי' שיהיה כל יושבי' עליה דאין פרוזבול מועיל מהכ"ת נימא דהלל תקן בזה דבר ולכן אולי ס"ל לראב"ד כדעת רמב"ן דשמטה בזה"ז תורה אבל למ"ד דרבנן נכונים דברי הרמב"ם. וכן דעת התוס' דס"ל כמש"ל דמוסר שטרותיו לב"ד מהתורה אינו משמט כמ"ש במכות ש"מ דס"ל כמ"ש דתי' רבא הפקר ב"ד לא קאי על שמיטה תורה כמ"ש להדיא בד"ה מי איכא וכו' גיטין דף ל"ו דאם אמרי' דמוסר שטרותיו תורה ל"ל פירש"י דקאי על שמיטה דאורייתא דלזו הפי' דהוי תורה צ"ל קו' הגמ' דלא היה לו להלל לעשות תקנה לל"ד כיצד יתחכמו לבטל ד"ת א"כ לא שייך תי' הפקר דמ"מ לא ס"ל לבטל וכמ"ש מהרש"א ואין להקשות מי דוחק' לזו הפי' לומר כך דהא אי מוסר שטרותיו לב"ד דאוריי' ע"כ צ"ל דלא זו היא פרוזבול כמ"ש תוס' במכות דאל"כ איך שייך הלל התקין פרוזבול מה שהוא של תורה ובכל הש"ס אמרינן פרוזבול דרבנן וא"כ מה קשי' ליה לתוס' עד דהוצרכו לומר דלא היה לו ללמד ורבים אשר הניחו דברי תוס' בצ"ע. ונעלם מאתם דברי התוס' ביבמות דף פ"ט ע"ב ד"ה כיון דכתבו דבמקום דמצא מקום לתקן דבר הדומה לשל תורה יש כח לעקור אפי' בקום ועשה ד"ת וא"כ כיון דפרוזבול דומה לשמסר שטרו' לב"ד יש בידם לעקור ד"ת ואין מקום לקו' הגמ' והלל איך עקר וכו' וצ"ל דלא היה לו ללמד תקנה כיצד יפקיעו וא"ש ודוק: