הבא מכח כותי' וכו' הקשה הסמ"ע הא מחבר ס"ל דלא אמרי' כן לגריעות' ובאמת מרא דהך דינא הוא הרשב"א והוא גופי' ס"ל דלא אמרי' הרי הוא כגוי רק לגריעותא אבל באמת לק"מ דבדין ראשון דישראל שלקח שטר שיש לכותי על ישראל באמת לא נתן טעם משום דהרי ככותי רק כל חוב שאין מתחילתו בכלל שיחול בו שביעית אף בסופו אין שביעית משמטתו וכמו הקפת חנות עד שיזקפו במלוה רק בדין השני שכתב רמ"א שנעשה קבלן בעד ישראל לגוי וכשפרע לגוי מחמת קבלנותו נתן לו הגוי שטרו בכומ"ס בזו לא הי' הרשב"א מצי לטעון טענה זו דמתחילתו לא חל עליו שביעית דשם היה לקבלן שט"ח ממנו שאם יפרע שיתחייב כמ"ש רשב"א בתשוב' הביאו הב"י וא"כ ה"א דתיכף מתחילה חל שביעי' על שטרו ולכך נתן רשב"א טעם דהרי הוא בא מחמת גוי ושם לא שייך דלא אמרי' רק לגריעותא דזה אמרי' בעלמא מה היה לו להכניס עצמו בעסק לגוי וליקח ממנו ולכך ידו על התחתונה אבל כאן שהוא הכניסו בכך ובבקשתו נעשה קבלן לגוי בשבילו ועי"כ הוא מוכרח לבא בכח גוי לכ"ע אמרי' אפי' למעליות' הרי הוא כגוי:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ז, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
