י"א דמיקרי זקיפה וכו' דברי רמ"א דמשמע דזהו מקרי זקיפה ולקח דין זה מדברי מרדכי בפ' כל הנשבעין. לא הבנתי דהמרדכי הקשה שם על הך דשוחט הפרה דה"ל בהקפה והא הקפות חנות א"מ וי"ל דהתם מיירי בכותב מעות פי' שזקף בפנקסו וכו' שוה פירות והוי כמו חוב והכא איירי שלא כתב מעות ולא זקף לכתוב רק כמה מדות עכ"ל. ואם היה דעת מרדכי דהך דהשוחט איירי בזקיפה א"כ מה צורך עוד לחלק בין מעות לפירות הא גבי הקפות חנות גופי' מבואר דאם זקפו משמט וא"כ לישני התם בשוחט פרה איירי בזקפו מלוה ואין כאן קו' כלל ומ"ל לחלק כלל. וגם לרמ"א דפי' זקפן שכתב בפנקסו כל החשבון ביחד א"כ מה צורך לומר שלא זקף לכתוב רק מדות לימ' ליה דכתב אפי' מעות שמן בדינר חלב בדינר וכדומה רק לא צרפן יחד כמ"ש רמ"א. ולכן ברור דלא מיירי מזקיפה כלל דס"ל זקיפה כתיבה וזה א"א בי"ט או קובע זמן וזה ג"כ א"א ביומו די"ט לא ניתן לפרעון ואי קבעו לאחר י"ט הא ה"ל כמלוה על יו"ד שנים ומה שדחקתי לעיל בפי' הרא"ש לא ס"ל ולכך מפרש דאפי' בלי זקיפה יש חילוק בהקפות חנות דאם כשהקיפו לא הזכיר סכום מעות רק כך וכך מדות כך וכך ליטרות אז א"מ אבל אם הזכיר המעות כו"כ ליטראות כל ליטרא בשקל עולה כך שקלים משמט ולא עינה המרדכי כן מלבו רק אמורה בתוספתא לשביעי' בפלוגתא דר' יהודא וחכמים. אם הקפת חנות ראשון ראשון משמט וא' רבי נראין דברי ר' יהודא בכותב מעות ודברי חכמים בכותב פירות וא"כ ס"ל למרדכי דהך שוחט פרה רבי דסידר לי' במשנה עפ"י הכרעתו דבכותב מעות הדין עם ר"י ושם הי' כותב מעות ומזה מוכח דלא איירי בזקיפה דא"כ מה נראין הא בעשהו מלוה אף חכמים מודים. ואולי באמת לא נתכוון רמ"א לפרש ענין זקיפה רק לדינא דאם עשהו כך שחשב הדמים ולא הפירות שהוא מדות ומשקל לבד בלי סכום דמיו משמט. לפי שיטת מרדכי דפוסק כהכרעת רבי ומינ' אף בפירות גופי' אם עשהו מלוה והיינו שקבע זמן לפרעון משמט דהא הקפת חנות בפירות איירי וקתני להדיא עשהו מלוה משמט ולא כן משמע מלשון רמ"א אבל הדין אמת כמ"ש. ולשון זקיפה האמור במרדכי לאו דוקא כי במשנה לא נזכר זקיפה רק עשהו מלוה ולא נחית לדקדק בלשון זקיפה כמו דלא נחית לדקדק בלשון כתיבה כמ"ש כי מוכח דלאו דוקא וכן לשון זקיפה וזה ברור. ועכ"פ מבואר דמ"ש המרדכי שזקף בפנקסו וכתב שוה פירות כתב לאו דוקא רק אמר בע"פ נמי מהני רק כיון שהזכיר סכום דמים דהא המרדכי מוקי ליה הך דשוחט פרה בכה"ג ושם בי"ט כתיבה מי שרי. ודוחק לומר דיש להם בפנקס סימנים ומניח לתוכו רשימה מסך הדמים מי שנתחייב דינר מניח לתוך הדף שרשם עליו שם פלוני הלוקח דינר וכן הכל ובמ"ש וי"ט מעלה על הכתב וא"כ כיון דעביד מעשה ה"ל כמלוה דזהו דוחק ולכן ברור דאמיר' נמי מועיל וגריר המרדכי בתר לישנא דתוספתא הנ"ל. דנקט דברי ר"י בכותב וכו' אבל לדינא ה"ה אומר:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ז, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
