ולכל מי שמוציאו וה"ה אם זה הקנה לאחר ואחר לאחר עד סוף כל אדם א"צ וכן בכתוב בשטר לכל דאתא מחמתו הכוונה עד סוף כל אפילו בלוקח שלישי וכו' כ"כ הרשב"א בפ"ק דגיטין וכן מוכח מר"ן דכתב דלכך לא שייך בי' אין ברירה דהרי יוכל ליתנם לכל אדם בזה אחר זה ע"ש והדבר מוכרח:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.