אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, ס״א

פטור המוחל וכו' הב"י הביא תשובת רשב"א דלוה הטוען ללוקח ישבע לי המלוה דאין פרוע והמוכר מודה במקום שחב לאחרים כגון דאין למוכר לפרוע מכיסו א"נ והאריך הש"ך בס"ק ק"י להשיג דהא יש לו מגו דמחילה וכן בכה"ג האריך ולק"מ דרשב"א מיירי דטוען דקודם מכירה פרע ובזו ס"ל דאין נאמן ולא שייך מגו דמחילה דהא אי ימחול יצטרך לשלם הכל וכן הוא בש"ע א"ע סי' ק"ה ע"ש וכבר בררתי לעיל בדוכתי טובי דלק"מ מגמ' דב"מ רק הוא רשב"א ס"ל דביש לו לשלם לא הפקיעו חז"ל תקנתם דיטעון השבע לי ואם לאו יפסיד אבל במקום דלית ליה פשיטא דבמכר לא משגיחין בשבועתו ועיי' סי' מ"ז מ"ש בזה לחלק בין הלואה למכר. והא דכתבתי לעיל הא אי' לי' מגו דכותב שובר צ"ל דס"ל לרשב"א דהוי מגו במקום חזקה כמ"ש ראב"ד דחזקה דלא מכר שטר פרוע והוא דאמר דמכר שטר פרוע שקר אומר ולא מהני בי' מגו: