אורים ותומים, תומים · סימן ס״ה, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכן אם יש ללוה בני חורי' וכו' כבר תמהו המהרש"ל והסמ"ע והב"ח דאולי יודע שחייב לאחרים מקודם זמנו של השטר הנמצא והם יגבו מב"ח וזה בשטרו יגבה משעבדי או דחייב לאחר זמנו והוא יגבה מב"ח והם יגבו משעבדי שלא כדת דאילו לא טריף זה היה לו מקום לגבות ב"ח והעלה הש"ך על נכון דפי' בש"ע באמת דמיירי דיש לו ב"ח על אופן הלזה דליכא חששא לשארי בעלי תיבות אלא שאופן הלזה שכתב הש"ך שהכריזו מי שהוא ב"ח יבא ולא בא הוא דוחק דזה לא מצינו בש"ס ופוסקים ואם כן לעיל סימן ל"ז בהלכו' עדות דאין מעיד שמעמידו בפני ב"ח ג"כ הל"ל בהכריזו דמעיד וא"צ להאריך כי הדחק מבואר והיה נראה לפרש בזה האופן כגון שזה השטר שראובן הלוה לשמעון ויש ביד שמעון שדה שנתן לו ראובן במתנה באחריות ע"מ שלא יחול עליו שום חוב לגבותו ואם לאו בטלה מתנתו ועיי' לקמן סימן קי"א ס"ג וס"ד ע"ש ואם כן שום ב"ח בעולם לא יכול לגבות ממנו דהרי אם יגבה בטל המתנה אבל ראובן מצי לגבות בחובו בממ"נ דמה בכך אם הוא של שמעון הרי גובה בחובו ואם בטלה מתנתו הרי השדה חוזר לו ופשיטא דגובה ואם כן תו ליכא חשש קנוני' דהא לראובן יש מקום לגבות משדה הנ"ל דהא לגבי' לא מועיל התנאי אלא לשאר ב"ח ואין כאן חשש טריפת לקוחות שלא כדין בשום אופן דאף דלא נחזור זה השטר ב"ח אחרים יגבו משאר נכסים ולא מזה השדה ול"ל דילמא ראובן חייב לאחר מקודם למתנתו לשמעון ויטרפו הם השדה שנתנה במתנה ואחר כך יבוא ראובן בשטרו על שמעון לגבות משארי נכסין דהא קיבל ע"ע אחריות ואין כאן חשש גבי' דיאמרו פרע את עצמך ממה שנתחייב באחריות ול"ל דלמא יש לראובן עוד שטר על שמעון ואם כן יטרוף בשטר ההוא שדה הלזה שניתנה במתנה כנ"ל ואחר כך יבא בשטר זה לטרוף ממשעבדי דזה באמת בכלל אם נשאר ב"ח דהיינו דלא מחזירין לי' עד שיבטל בשובר כל שטרות שיש לו על שמעון זולת זה שט"ח המוחזר. ויתר חששות הן רחוקים כולי האי לא חיישינן כי הוא חשש בעלמא קנוני' ואפילו בעדות שהוא בדרך רחוקה לא יעיד תו לא חיישינן ומכ"ש בזה. או י"ל בדרך יותר פשוט דסבירא ליה לטור כדעת רשב"א דבאקני יכול לחזור קודם שבא לעולם ועיי' לקמן סי' קי"ב ואם כן י"ל כך דזה חייב מודה באחד בניסן והיה אז אביו גוסס וכדומה שמוכן כל רגע שיפול לו נכסיו בירושה והוא בזה שטר כתב דאקני ומכ"ש לדעת הטור דסבירא ליה דאקני ט"ס הוא והוא הלוה דחייב מודה ביטל כל דאקני שהיה כותב בכל השטרות וחזר בשעבודן זולת זה שטר הנמצא כי לפי דבריו אין חייב לאחר כלום ואם כן ביום שלאחריו בהגיע לו שדה בירושה יחזיר לזה דמה קנוני' יש דאם חייב לאחרים יהיה מה שיהיה אם רוצה שיהיה גובים מלקוחות ולא מן שדה זה ב"ח הלא בידו למוכרו דלא משתעבדי להם כיון דקנה ומכר ואף דהיה להם דאקני הא חזר קודם שבא לעולם והך ב"ח א"י לטרוף מלקוחות דהא יש שדה ב"ח שירש ויאמרו הנחתי לך מקום ואי דהוי דאקני הא לגבי' לא חזר בשעבודו כלל ואם כן הרי גובה וליכא חשש פסידא דלקוחות כלל ואי דנימא בו ביום דהיה חייב מודה שהוא א' בניסן לוה מאחר וכתב דאקני בו ביום ליכא קנוני' דהא בו ביום שהודה קלא אית ליה ולא הוי ליה למיזף וגם תו ליכא חשש טריפת לקוחות שלא כדין כמ"ש וא"ש והוא פשוט:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.