ואפי' במקצתו דעת הסמ"ע דוקא דשובר נכתב במקום דא"א לחתכו אבל במקום דאפשר לחתכו נאמן דלא נפרע במגו דהיה גייז לי' וש"ך הביא בשם הגהת הרא"ש דלא שייך מגו דהוי מגו במקום חזקה ואמת שכתב כן הגהת הרא"ש אבל הביאו בשם הר"ב מרעגנשבורג דחולק ונר' דכן הוא דעת תוס' בסנהדרין דף ל"א ע"ב ד"ה אין עליו עדים בהא דפרכי' ללישנא בתרא דבעי' בשליש מגו מהא דתנן אין עליו עדים ויוצא מתחת יד שליש וכ' תוס' דליכא למימר דמיירי בלי אתחזק בב"ד דדומי' דיוצא לאחר חתום שטרות קתני וי"ל דילמא הך נמי איירי בלי אתחזק בב"ד וקמ"ל רבותא דמ"מ ביוצא לאחר חתום כשר אלא דסבירא ליה לתוס' כהסמ"ע ואם כן אלו לא אתחזק בב"ד הא יש לו מגו דגייז ואף כי שאומר דלא נפרע נאמן כמ"ש הסמ"ע ועכצ"ל דכבר אתחזק בב"ד ותו לא מצי לגוז אותו וה"ל מגו למפרע ואם כן אף בשליש הדין כן וא"ש דהוי תיובת' דאם נדחוק בסברא בעלמא אין זה מספיק לומר תיובתא אבל לפמ"ש נכון ונר' דברים שס"ל תוס' כסמ"ע וכן מצאתי באס"ז לב"מ בשם מהרמ"כ דאפילו לאחר חיתום שטרות סמוך לחתימת עדים ממש הרי הוא כשר דאי הוי פסק לי' בתר הכי לא הוי מצי לקיים שטרא אלא בלופופי ניירא אחרינא ואיכא למיחש עלה דשטרא דלמא סמפון הוי בי' והתקרע עכ"ל הרי דמצריך כל כך קרוב לשטר עד שאם יחתכו יהא זיופא בקל ניכר ומירתת אבל בלא"ה לא אם כן הדבר במחלוקת:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ה, ל״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.