אורים ותומים, תומים · סימן ס״ה, ל״ד

לא גרע וכו' ש"ך כתב די"ל הדעת הי"א בבעה"ת דאין היורשים הטוענים שמא גובי' בו דכל הראיה של הנך רבוות' דסבירא להו דגובין בו משום דסבירא להו שנמצא בין שטרות הקרועי' דקאמר הגמרא היינו דנמצא השטר בין שטרות קרועי' ואם כן קשה תו שובר ל"ל וצ"ל דשטר לבד לא אתרע בכך אם לא בצירוף שובר אבל לפי' רש"י וסייעתו דפי' באמת שנמצא שובר בין שטרות קרועי' ואם כן אף בנמצא שטר בין שטרות קרועי' מפסל דה"ל לשומרו כמו דאמרי' בשובר ולשיטתו אזיל מ"ש בס"ק הקודם דהואיל דלא קתני נמצא אי אפשר לומר שנמצא בין שטרות קרועי' אבל אי לא נתפס דבר זו לדחי' שיש בו ממש עדיין קשה הא דפריך סמפון שיש עליו עדים כשר לישני שנמצא שובר בין שטרות קרועי' וכאן ליכא למימר דא"כ עדים ל"ל דזה וודאי בשובר גרידא שנמצא בין שטרות קרועי' בעי דחתום על השובר עדים ושובר שאין עליו עדים ומונח בין שטרות קרועי' פשיטא דאינו מועיל לגרע כח שטר כשר ועכצ"ל דשובר לבד אפי' בעדים ואפילו נמצא בין שטרות קרועי' אין מועיל רק בעינן דגם שטר יהא בין שטרות קרועי' ואם כן שפיר קשה עדים ל"ל. איברא דנר' דאפי' נימא בנמצא שובר בשטרות קרועים אתרע שטרא בשטר המונח בין שטרות קרועי' לא אתרע דמה"ת נימא פרוע הוא בשלמא בשובר לפניך הא מבואר בו דנפרע רק אנן נימא אולי כתבו שיהיה מזומן בידו לעת הצורך ובנמצא בשטרות קרועי' ושובר מעיד ואומר דפרוע הוא אבל בשטר בלתי שובר וכי בשביל שמונח במקום גרוע הוא נחזיק בפרוע מה שאין לו רגלים לכך: וזהו לענ"ד מוכרח דהא היורשים משביעי' אנו אותם שנא נמצא בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע ואר"ס בין שטרותיו הקרועי' ולהך שיט' הפי' שלא מצאו שובר בין שטרות קרועי' וכמ"ש הש"ך בס"ק ס' וקשה למה לא נטל עליהם שבועה זו נמי שלא מצאו לשט"ח הלזה בין שטרות הקרועי' ולמה משביעי' אותן על מציאת שובר ולא על גוף שטר אם נמצא בין קרועי' ואולי נמצא שם וזהו יותר שכיח משיהיה נמצא שובר בין שטרות קרועי' ולומר דגם בלשון שלא מצינו נכלל ג"כ זה דוחק ומבואר בלשון שלא מצינו בין שטרותיו של אבא וכו' וגלל כן מפרשי' בשובר דשובר נמצא בין שטרותיו וא"א לכוונו בלשון דיהיה פי' דשטר נמצא ודבר מוכרח כמ"ש: