אורים ותומים, תומים · סימן ס״ה, י״ט

יד סופר אחד וכו' יש לדקדק לפי דלא קיי"ל עבחז"ל א"כ אימת יש לחוש דנפל מיד הסופר אי לאחר שעבר היום שנכתב בו הא בפנות היום נפסל השטר דה"ל מוקדם וא"כ חזקה על הסופר לבל ישכין באהלו עולה וקרעו ומהכ"ת ישהה שטר הפסול ואי דאמרי' דלמא מיד סופר נפל בו ביום שנכתב ואז היה כשר ואי דנמצא אח"כ מה בכך דלמא היה מונח במקום שנאבד זמן מה ואח"כ נמצא ואטו בשוקי ירושלים עסקינן דעשוי' להתכבד יום ביומו א"כ קשה מה פריך הגמרא דף ס"ג איך חיישי' דלמא כתב ללות ולא לוה הא בשטרי דלאו אקניית' לא כתבינן דמה קושי' דלמא ביומו נאבד מן הסופר והעדים ועכשיו דנמצא לאחר זמן זמני' טובא וע"כ צ"ל דלא חיישינן דנפל מיד הסופר שטר כשר וכמ"ש הריטב"א דהם במלאכת' זריזי' א"כ הנ"ל במקומו ודוחק לומר כמו דאמרי' כיון דנפל אמרי' דלמא אקרי וכתב אף כאן אף דסופרים מוזהרים מבלי להשכין באהלם עולה ולקרוע שטר שעבר יומו מ"מ כיון דנפל אתרע וחיישי' דלמא אקרי והיו הסופרים משהים השטר יותר מזמנו וממנם נפל ודוחק דבשביל דנפל נימא על העדים דאזדא כל החזקה שלהם שעשו שלא כהוגן ואף דנעשה בקנין וכדומה נימא הואיל ונפל וכו' וזהו לא שמענו ואם אמרי' דאקרי וכתבו היינו דהיו מאמיני' ללוה שילוה המעות בו ביום ומסרו בידו השטר אבל בשביל כך לא נימא דעשו בשארי דברי' שלא כהוגן וראיתי ועיינתי שנית ומצאתי במהדורא לריטב"א דתופס זה סברא לאמת דחיישינן ביומו נאבד מהסופר ולאח"כ נמצא בזמני' מרובים וכקושי' הנ"ל א"כ מה פריך הגמ' הא לא כתבינן דלמא בו ביום נאבד הארכתי בחדושי ואמרתי דלכך פירש"י חיישי' דלמא כתב ללות ולא לוה והיינו אח"כ לוה עליו ומ"מ הואיל והוא שטר ריע לא נזהר לשומרו ולא פי' כפי' תוס' דבאמת לא לוה כלל ועכשיו מבקש ללות עליו דא"כ קשה קושי' הנ"ל מה קושי' הגמ' הא יש לומר מיד ספרא ועדים נפל ולכך ס"ל לרש"י דעכשיו לא חיישי' דילוה עליו דמי פתי ילוה מעותיו על שטר שנפל ואתרע בב"ד רק כל חשש אולי כבר לוה עליו וא"כ ל"ל דמיד ספרא נפל דא"כ עדיין לא לוה עליו וזהו לא חיישי' דעכשיו ילוה עליו דזהו לא עביד המלוה ושפיר פריך הגמ' הא בשטרי דלאו אקניי' אין כותבי' ול"ל דכבר לוה וא"ש ולשיטת התוס' י"ל דבס"ד לא חיישי' לקנוני' וא"כ מה ללות בו בשטר מוקדם ולהפסיד ללקוחות רק כל כוונתו להרוויח פשיטי דספרא וכ"כ התוס' שם להדיא ולכך בשטר שכבר נפרע דלא נתן פשיטי דספרא בחנם אין חשוד דיפסיד לקוחות ע"ש ולפ"ז אי מיד ספרא נפל הלא לא ישלם פשיטי דספרא ואין כאן חשש ולמסקנא דאמרי' חיישי' לקנוני' באמת המ"ל כך רק דעדיפא מיני' קאמר אפילו בשטר קנין חוששי' לפרעון וא"ש ובזו ישבתי בחדושי קושי' רבות ת"ל ואחד מנהון מ"ש הר"ן בגיטין פ' המגרש דשמואל לא סבירא ליה עבחז"ל דא"כ מה דוחקא לשמואל לומר אומר היה ר"מ וכו' ואי דסבירא ליה דאקרי וכתב ל"א אם כן למה אמר במוצא שטר הקנאה וכו' אפילו בלתי הקנא' ג"כ דהא אין עדים רשאים לכתוב ולפמ"ש ניחא דבשלמא בחייב מודה ל"ל מיד ספרא נפל דהא לא חייש לקנוני' וגם פשיטי דספרא ליכא כמ"ש אבל באין חייב מודה שפיר י"ל מיד עדים וספרא נפל ולא לוה באמת כלל ולכך בעינן דוקא הקנא' ולפ"ז אם אין שטרות הנ"ל בזמן אחד ואחד מאוח' לחברו ולל"מ בהו דשניהם נכתבו ביום א' ונתאחר אחד כגון דכ' בי' בזמנו כתבנו וכדומה אין לחוש דמיד ספרא נפל דאין הסופר משהה ומשכן באהלו עולה וצ"ע: