ואם יש עמהם שובר וכו' כן מפרש הרמב"ם המשנה כנראה מפי' המשנה נמצא שטר בין שטרות היינו בין שטרות קרועי' נמצא בשוק והיה מונח וכו' ואם יש עמהם סמפון וכו' והק' הלח"מ א"כ מאי פריך הגמרא מזה על סמפון היוצא מתחת יד המלוה דאינו אלא כמצחק ומשני שנמצא בין שטרות הקרועים דהא המשנה לא איירי בנמצא תחת יד המלוה רק בנמצא בשוק השטר והשובר והש"ך תי' דמ"מ קשה אלו השובר היוצא מתחת יד המלוה פסול א"כ אף בנמצא בשוק ושובר עמו עדיין קשה דלמא מיד מלוה נפל ולמה יעשה כמ"ש בסמפון ודבריו דחוקים דמה דמיון זה לזה בהשטר בחזקתו ביד המלוה דאין השובר מגרע כחו ואמרינן דאינו אלא כמצחק וכו' משא"כ שטר שנפל דאתרע ונפילתו מורה על ביטולו דלא חשש לשומרו ושוברו בצידו פשיטא דיש יותר להחזיק כח השובר ולימר דודאי נפרע הוא ומ"ה תישוה אותם להדדי וגם יש להבין מנ"ל להרמב"ם דין זה דאפילו אין עדים כלל על השובר דמ"מ מועיל ועיין מ"ש לקמן בסעי' י"ח ולכן נראה ברור כמ"ש הב"ח דבס"ד הוי אמרינן כפרש"י דהך נמצא מילי מילי קתני רק הא דהכריח למקשן לומר כן נראה דהתו' הרגישו במילת סמפון דלמה נקט סמפון ולא שובר דכשהוא תחת יד המלוה שאין כחו חזק כ"כ נקרא סמפון וביוצא מתחת יד הלוה נקרא שובר ועיין באסיפת זקנים דה"ה באין חתום עליו עדים נקרא סמפון בעלמא ולא שובר ולפ"ז בס"ד דלא ס"ל דבין שטרותיו איירי בשטרות קרועים א"כ קשה סמפון דנקט ולא שובר ול"ל דאיירי דלא חתום עליו עדים דא"כ מה יועיל כיון דאין עליו עדים והרי הוא נייר בעלמא וע"כ דיש עליו עדים ונקרא סמפון משום דהוא ביד המלוה ושפיר פריך אם הוא ביד המלוה הא אינו אלא כמצחק ומשני הגמרא לעולם דלא איירי ביד המלוה וסימפון דקתני היינו דאין עליו עדים כלל ולכך לא נקרא שובר וא"ק א"כ הוי נייר בעלמא ז"א דעלה דרישא קאי דנמצא בין שטרותיו דהיינו שטרות קרועים וא"כ אף בנייר בעלמא בלי חתם עדים איתרע הואיל ונמצא בין קרועי' ולכך קרי' ליה סמפון ולעולם דאיירי בנמצא בשוק וא"ש ולכך לא מוקי ליה הרמב"ם דבאמת דמשני בנמצא בין שטרות קרועים איירי בנמצא ביד מלוה וחתום בעדים רק הואיל ונמצא בין שטרות קרועין מהני דאי איירי בנמצא ביד מלוה א"כ לאו עלה דרישא דקתני נמצא בין שטרותיו דמיירי בנמצא בשוק קאי א"כ מהכ"ת י"ל דנמצא בין שטרות קרועים שטרות קרועים מאן דכר שמיה אבל אי אמרינן באמת עלה דנמצא בשוק קאי שפיר י"ל בין שטרות קרועים דמפרשין בין שטרותיו היינו שטרות קרועים וכמש"ל סי' נ"ט דאל"כ בין שטרותיו מה קמ"ל וא"ש:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ה, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
