אורים ותומים, תומים · סימן ס׳, ב׳

או משכן בתשובת חות יאיר סי' ר"ב פסק אם תפס משל בעל בחייו ואח"כ במות הבעל באה האשה לגבות מה שתפס בכח כתובתה דנשתעבד לה מח"ק דאין כח ביד האשה להוציא הואיל ולא מטי זימנ' אז בעת התפיסה לגבות ולא ידעתי מנין לו זה מה שכתב הגיע זמן או לא הגיע זמן סוף כל סוף דשעבודה של אשה חל עלי' ואם רוצה להשוות תפיסה למשכן אף בבא זמנו נמי לעולם יש בי' תקנת שוק איברא דזה אינו דהא משכן תנן ולא תפס ומי גרע זה מב"ח מאוחר שקדם וגבה הא אין לך תפיסה גדול מזה ומכל מקום כבר בררנו כדעת רבינו ב"י ואף המבי"ט החולק מודה בתפיסה ומה בכך דהגיע זמנו או לא זמנו וכי אינה טורפ' מן קרקעות שמכר הבעל בחי' וכיון דמשתעבד מא"ק חזר הדבר להיות בשוה ולכן דבריו בזה צל"ע ואגב ריהט' כתב: