או שקרוע שתי וערב כו' כתב הש"ך ס"ק ז' דצריך קריע' ש"ו על כל השטר הנכתב דאל"כ נתת דבריך לשעורי' ולא מסתבר דבקריעת ש"ו כל דהו יפסול ולא משמע כן בריב"ש הנ"ל דפסל בכתוב' שבא לפניו חתוכה חצי מטעם דנחתך בסכין הוי כקריעת ש"ו ומטעם הואיל ועובר ע"פ כולה ועוד שמא היה נקרע ש"ו וכל שנקרע ש"ו יהיה באיזה מקום שיהיה פוסל ע"ש הרי דלא היה הקרע הולך ע"פ כל השטר ומכל מקום פוסל הריב"ש וזהו דלא כש"ך וצ"ל אף לריב"ש דבקרע באיזה מילות לא מפסל דאל"כ עדיין קשה בגזי' לזמן כנ"ל דילמא במקום ההוא היה קרע ש"ו אלא דבמקום קטן כזה לא שייך קרע ש"ו:
אורים ותומים, תומים · סימן נ״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.