אורים ותומים, תומים · סימן מ״ח, ג׳

ומסרו לו בפ"ע כו' כתב הש"ך דיש גי' דבעינן דוקא דאותן ע"ח הם יהיה ע"מ ונתן הש"ך טעם דאל"כ ה"ל מזויף מתוכו ולא הבנתי דבריו בממ"נ אם אתה אומר שלא חתמו רק על הלואה ראשונה ולא על הלואה זו אם כן מה בכך שהן הן ע"מ על כל פנים חתימתן אינו סובב על זה ה"ל מזויף מתוכו דהחתימה בשקר והגע עצמך לוה מיב"ש זה ופרע לו והחזיר לו שטרו וכי יכול ללות בו מיב"ש אחר בע"מ והן היו ע"ח דסוף כל סוף החתימה בזיוף דלא חתמו על זה יב"ש כלל ועכצ"ל כמ"ש באריכות בביאור דברי ירושלמי דמתחילה עדים מעידים על כל הלואות שיהיה בו ביום כמש"ל אם כן אין זה מזויף מתוכו וכל שטרות אף דבעינן ע"מ העדים חותמי' וסומכים דימסרו בע"מ אחרים ואין זה מזויף אף דלא ידעו ע"ח מע"מ כלום ואף זה כמו כן דהם העידו סתם על כללות הלואה כמש"ל בארוכה ואחר כך באים ע"מ ומשוי ליה שעבוד ולולי כן אפילו באותן עדים לא מהני דאין כאן עדות חתימה כלל וה"ל מזויף מתוך השטר דמה נ"מ שהן אחר כך ע"מ ולכן העיקר כגי' מרדכי דפוס קראקא שאם היה ע"מ ולזו הסכים הרמ"א וכ"כ בכ"ג דעיקר כגי' זו ע"ש: