אורים ותומים, תומים · סימן מ״ז, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והוחזק כו' כבר כתב הש"ך דפי' דהראוהו לב"ד ולא אמר תיכף בעת הראתו לב"ד דהיה אמנה וכדומה וכו' ואני מוסיף אם ראוהו עדים בידו קודם שבא לב"ד ואמר בעת ראית עדים שהוא אמנה גם כן נאמן ואף על פי דלקמן סימן קל"ג ס"ג משמע דלא מהני בעדים והיינו דאמרו בסרבלי דפומבדיתא וכו' הא כתב שם הרא"ש הטעם דאינו נאמן אלא בשבועה והב"ד דפוסקים השבועה ואם כן כאן דא"כ שבועה כלל (ומ"ש הסמ"ע דצריך שבועה הוא רק משבועת אין לי שהוא דרך כולל בשבועת תקנת הגאונים) אף באומר לעדים מהני כן נ"ל:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.