שטר אמנה כו' ומעשי' בכל יום שנוטלים קנין ומאמיני' לו על המעות אעפ"י ששיעבד נפשי' שהאיסור אינו אלא לעשות שטר נ"י בפ' חזקת בשם ריטב"א ד"מ וסמ"ע ולא הבנתי הא ה"ל מוקדם כיון דלא מטו שטר לידו וצ"ל בקנין הוי בין ילוה בין לא ילוה כלל וכמ"ש לעיל בסי' ל"ט וכן כתב הנ"י שם ב"מ דקנין הוי בין ילוה בין לא ילוה וא"כ מה אמנה יש כאן כיון דנשתעבד בין לא ילוה ג"כ והריטב"א אפשר דסבירא ליה כמש"ל בסי' ל"ט דאם כתב דישתעבד מעכשיו וכן בקנין כה"ג מהני אבל לפי דעת רוב הפוסקים וכמבואר בגמרא דלכך המוצא שטר הקנאה בשוק יחזיר דאין לחוש דילמא כתב ללות ולא לוה דהא שיעבד נפשי' בין לא ילוה א"כ לא הבנתי מה אמנה שייך בזה ואי דהתנה להדיא דוקא אם ילוה הדר ה"ל מוקדם כמ"ש ולכן דבריו צ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, מ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.