אינו מועיל כו' כתב הרב המובהק מהרי"ט בחלק א"ע סי' ט' דמ"מ מצטרף לענין מלוה ע"פ וראיתו דהא קי"ל הלואה והודאה מצטרפין אע"ג דמה דמסהיד האי לא מסהיד האי ע"ש ונראה דקאי לשיטת הריטב"א דפי' דאין הקושי' דמה דמסהיד סהדא לא מסהיד דיינא משום דעל העד שני ליכא רק חד עד דידע דבקיום שטרות דרבנן מהני בכה"ג רק הקושי' דזה מעיד על ענין אחר וזה מעיד על ענין אחר וא"כ סבירא ליה למהרי"ט הואיל דאמרינן הודאה אחר הלואה מצטרפין אף דמה דמסהיד האי לא מסהיד האי ש"מ דבעדות ע"פ ליכא קפידא ואם כן ה"ה בעד ודיין אבל לפי' התו' ויתר מפורשים דס"ל דכל הקושי' הוא דעל עד השני ליכא אלא חד עד ואין כאן שני עדים ואם כן ה"ה לענין מלוה ע"פ נמי הא ליכא ב' עדים ואין מקום לדבריו כלל ולפ"ז לפמ"ש דדעת המחבר לקמן בסעיף ט"ז כדעת רש"י ורא"ש ולא כריטב"א ליתא לכך דינא דמהרי"ט:
אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.